החלטה בתיק מ"ת 21026-03-11

1.                  בפניי בקשת מדינת ישראל לעצור עד לתום ההליכים את שלושת המשיבים, כאשר העבירות המיוחסות להם הם הצתה, קשירת קשר לפשע, והשחתת פני מקרקעין.

2.                  באי כוח שלושת המשיבים הסכימו כי יש ראיות לכאורה ביחס לאישומים וכי המעשים מהווים עילת מעצר.

3.                  בתמצית, האירועים המיוחסים למשיבים בכתב האישום הם אלה: המשיבים קשרו קשר יחד לנסוע לירושלים ולרסס כתובות נאצה על קירות מועדון האימונים של קבוצת הכדור רגל בית"ר ירושלים, בשכונת בית וגן בירושלים, כולל שריפת אותו מועדון. המשותף לשלושת המשיבים הוא היותם אוהדי קבוצת הפועל ת"א, והם עשו זאת, ביום 5.3.11, לקראת משחק שתוכנן להיערך ביום 7.3.11.

4.                  לצורך כך הם מכלי תרסיס צבע, וכן רכשו דלק אותו קנו בתחנת דלק. הם נסעו ברכב שבו נהג משיב 3, רכב השייך לאביו של משיב 3. כאשר הגיעו למקום נאשמים 1 ו-2 נכנסו לשטח המועדון ונאשם 3 המתין ברכב. נאשם 2 ריסס את כתובות הנאצה שכללו ביטויים חריפים ובהן, "נרצח אתכם"; בית"ר זונה", "בית"ר נאצים", מלשינים. נאשם 1 שפך את הדלק שהיה בבקבוק והצית פיסת נייר למקום בו נשפך הדלק, וכתוצאה מכך הוצתה האש ונשרף המועדון ששוויו כ-150,000 ש"ח. משיב 3 אסף את המשיבים 1 ו-2 והם יצאו מן המקום.

5.                  המשיבים נתפסו ונעצרו ביום 8.3.11, ומאז הם במעצר במשך 5 ימים.

6.                  מאחר ואנו בתקופת שביתת העובדים הסוציאליים, לא ניתן היה לשלוח את המשיבים לתסקיר מעצר. לפיכך, הדיון התארך ונמשך למעלה משעתיים, כולל חקירת הערבים/המפקחים.

7.                  בא כוח המדינה, עו"ד גינזבורג מתנגדת לשחרור חלופת מעצר, והתנגדות זו חלה על שלושת המשיבים. היא שמה דגש על נסיבות כל אחד מהם, באמרה כי ביחס למשיב 1 יש חומרה מיוחדת בעברו הפלילי ובכך שהוריו לא הפנימו באופן מלא את המצב ולכן הם מפקחים/ערבים בלתי ראויים. אשר למשיב 2 טענתה היא כי אין מקום להחזרתו לצבא ללא אישור הצבא. אשר למשיב 3, היא טוענת כי חזרתו לצבא אינה בטוחה מספיק בשל העובדה כי הקצין בצבא שנתן את חוות הדעת בעניינו לא התייצב להיחקר על תצהירו ואינו ערב/מפקח.

8.                  באי כוח המשיבים טוענים לחלופת מעצר.

9.                  עו"ד אלברנס, בא כוח משיב 1 ער לכך שלמרשו יש עבר פלילי, אך ציין כי לא ישב במאסר אלא עונשו בכל המקרים היה מאסר על תנאי. בכל מקרה, ביקש עו"ד אלברנס כי מרשו יימצא במעצר בית מלא וכי יש לסמוך על הוריו שיפקחו על כך שלא יצא מביתו במודיעין.

10.              אשר למשיב 2, באי כוחו עו"ד חצרוני וגואטה ביקשו כי יחזור לשירותו הצבאי בסיירת דוכיפת, אך בהעדר אישור רשמי מאת הצבא, ובמיוחד כאשר מפקדיו נמצאים היום בפעולה צבאית נמרצת לאיתור הרוצחים של משפחת פוגל ז"ל שנרצחו באיתמר בליל שבת, מבקשים הסניגורים כי בשלב ראשון יימצא משיב 2 במעצר בית בבית הוריו במודיעין, ולאחר שיקבל אישור מהצבא ינתן צו נוסף שיאפשר את חזרתו לצבא.

11.              ככל שמדובר במשיב 3, טוען בא כוחו עו"ד מנדלמן, כי מדובר באדם ללא כל עבר פלילי שגר בת"א והוריו נורמטיביים, והם יוכלו להיות מפקחים על הימצאותו בבית הוריו כל העת שכן אביו עובד בשעות אחה"צ ואמו בשעות הבוקר.

12.              אני ער לכך כי בדרך כלל בתיקים מסוג זה ניתן, ודרך שיגרה, צו המורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר. אולם, בהעדר אפשרות כזו, בשל שביתת העובדים הסוציאליים, סברתי כי אין לקפח את זכויות הנאשמים, ולכן נטלתי על עצמי תפקיד של שמיעת הערבים, על אף שהדבר מאריך את משך זמן האולם הנדרש לשמיעת תיק זה, כאשר תיקים נוספים ממתינים. ברם, זכותו של כל אדם שעניינו יישקל בכובד ראש , גם אם משמעות הדבר הארכת משך הדיונים.

13.              לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי ביחס לשלושת המשיבים הפתרון הסביר והמתאים מבחינת דיני המעצרים הוא חלופת מעצר, איש איש במעצר הבית בבית הוריו.

14.              אינני מקל ראש ולו במשהו, בעצם המעשים המיוחסים למשיבים. לתומי חשבתי כי אדם שאוהד קבוצת כדורסל או כדורגל, תומך בקבוצתו, כולל שירים, מחיאות כפיים, ואפילו צעקות. פגיעה בקבוצה מתחרה, אפילו באופן מילולי הוא כבר חורג ממסגרת האהדה לקבוצה שאתה אוהד. השלב הבא של ריסוס כתובות נאצה על קירות מועדון קבוצה מתחרה, תוך שימוש בכינויים "נאצים" או "נרצח אתכם" - הוא צעד חמור המחייב התייחסות הולמת של מערכת השיפוטית בעת גזר הדין אם וכאשר יורשעו המשיבים.

15.              השלב הנוכחי שהתגלה בכתב אישום זה הוא כבר שלב חמור עוד יותר, שבא לידי ביטוי בהצתה. אכן, צודק עו"ד אלברנס כי מבחינת המיקום של מועדון בית"ר ירושלים בשכונת בית וגן, מקום מרוחק במידה מסוימת מבתי מגורים, אולם מי ידע את רוח הרוח ואת כיווני הרוח ואין כל ביטחון שהצתה כזו תצטמצם בתחומי המועדון ולא תעבור למקומות אחרים.  לא בכדי, נקבע בחוק העונשין כי העונש המרבי על עבירת הצתה הוא 20 שנות מאסר.

16.              אולם, חזקה עלי מצוות המחוקק והפסיקה כי אין אני עוסק עתה בשלב של מתן מקדמה לעונש.

17.              עילת המעצר, כפי שנכתב גם בבקשה היא המסוכנות לציבור או לבטחונו של אדם, ולכן יש לבדוק האם על פי סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996, ניתן להגיע לתוצאה של בטחון הציבור לא בדרך של מעצר תחת סורג ובריח אלא " בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה".

18.              הבוקר, בתיק אחר, שעסק בהצתה בכפר סילוואן בירושלים, קיבלתי את עמדת הסניגור ואפשרתי מעצר בית בחיפה הרחק ממקום האירוע (תיק מ"ת 21181-03-11). אני ער לכך כי בא כוח המדינה הגישה בקשה לעיכוב ביצוע, אולם, נמסר לי כרגע כי ההחלטה הינה שלא לעשות כן. מכאן שהחלטה שנתתי בבוקר כוחה יפה גם למקרה שבפנינו, וביתר שאת.

19.              מקום מעצר הבית הוא ביחס למשיבים 1 ו-2 במודיעין וביחס למשיב 3 בתל-אביב, כאשר כל אחד מהם מרוחק מירושלים, ואין כל טענה על כוונה או חשש של משחק נוסף בין תל-אביב לבין בית"ר ירושלים בזמן הקרוב הנראה לעין, גם המשחק המתוכנן במסגרת גביע המדינה, בעוד כחודשיים יהי בתקופה שבה המשיבים ימצאו במעצר בית, ולכן החשש של פגיעה נוספת של המשיבים בבית"ר ירושלים, מועדוניה או רכושה, וקל וחומר באוהדי בית"ר ירושלים, הוא אינו חשש מעשי.